לאחרונה התמקדתי במקומכם

כהורים והפעם אני מארחת 3

מהמטפלות שלי: צילי, גילי והילי;

התרנגולות. הטיפול באמצעות

בע"ח בנוי מהמשולש מטפל-חיה-

מטופל, החיה איננה המטפלת

אלא הכלי המתאים והיעיל ביותר בתיווך של מטפל טוב.

"זה כמו להיכנס לחדר יולדות" תיאר זאת אריאל שהשבוע

נולד לו אח, "כולן שומרות על התינוק שלהן קרוב קרוב

שאיש לא יתקרב, חם ונעים אצל אמא…", "הוא נחנק

תצילי אותו הדס, היא יושבת עליו, הוא לא נושם…" קרא

סער שחווה את הוריו כמעיקים, חונקים ומגבילים יתר על

המידה, "איפה האבא?" הוא לא בא כי לא אכפת לו! הוא

אף פעם לא מגיע…" תרגם שחף את ההוויה בלול.

הלול מהווה מצע להשלכות הילדים את עולמם, הם

רואים בלול את אימם, אחיהם ועצמם בהקשר המשפחתי,

ומספרים את סיפורם דרך התרנגולות. הבחירה להיכנס

ללול רבת משמעות ומבטאת פעמים רבות רצון לדון

במשפחה, עד כדי כך שבצוות אנחנו קוראים ללול "תא

הווידוי", המון אמת, כאב והבנה בשטח הקטן הזה.

יונג )פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי( מדבר על בעלי הכנף

כסמל לחופש ושחרור. התרנגולת משלבת חופש ואמהות,

נראה כי ויתרה על החופש למימוש מאווייה ההוריים, היא

אינה עפה כמעט, אינה מרחיקה לכת ועסוקה בפיריון

ויצירה כל ימיה, שילוב זה )יש שיגידו ניגוד( הוא המקור

להתייחסות העשירה והמגוונת במפגש איתה.

לקריאת הטורים, לטיפים נוספים ושאלות הצטרפו לדף

הפייסבוק: הבית של הדסטיפול באמצעות בעלי חיים

טיפול רגשי עם בעלי חיים – הדס ויינר מויאל

תרנגולות וטיפולבכל יום התרנגולת מטילה, ללא קשר להמצאות זכרים, ביצה שהופרתה

ע"י תרנגול, יכולה להפוך לאפרוח לאחר תקופת דגירה. שאר הביצים, כמו אלו שפוגשים

המטופלים שלנו הן לאכילה. הפוריות השופעת מעלה סוגיות של אהבה, הכלה, שמירה

ונטישה "מה היא תעשה כשיהיו לה הרבה ביצים? על מי תשמור? היא תעזוב את הגדול?, אני

אקח את הביצה ואשמור טוב ממנה…"

התרנגולת כחיה חברתית – התרנגולות חיות בלהקה, עם מנהיגה ברורה שמכתיבה את ההתנהלות

ביומיום, בנות להקה עם "מלכת הכיתה" חברותיה והנערה הדחויה – התרנגולת השחורה, "אני

אשמור על גילי המסכנה…" "זה בגלל שגילי לא נקיה…", "זה כי היא לא נתנה להם מהבמבה בטיול…"

המציאות האישית והלול מתערבבים במשפט של הילד )נפלט לו…(. המאמץ של הילד לשפר את

המצב החברתי בלול, מביא למודע את הכלים והכישורים החברתיים ומאפשר לו ליישמם בעולמו.