מעבר לים קוראים לזה חופשת

קיץ, אבל אצלנו? חופש גדול…

עבורם פורקן אמיתי )לעתים על גבול

ההתפרקות(, חודשיים של ניסיון למקסם את ההנאה ללא

סדר, שגרה או גבול. עבור ההורים, מדובר בניסיון נואל

להתמודד מול הסחף, לנסות ליצור מסגרת סבירה בבית

שמתנהל כרגיל מלבד זוג "התיירים" החדשים – ילדיכם,

שהשתלטו על המטבח והספה, ואתם מחשבים את הימים

לאחור לתחילת השנה, תאריך היעד שבו יש להחזיר אותם

לשפיות סוציאלית ומוכנים לשבת בכיתה.

כתורתו של בודהא, דרך הזהב היא דרך הביניים, יש לתת להם

חופש אבל לא גדול. אפשר שיקומו מאוחר, אבל עד שעה

סבירה וקבועה, אפשר שילכו לישון מאוחר אבל לא יותר מידי

)יתקיים מרגע שחייבים לקום(, לרבוץ מול הטלוויזיה? במינון

כפול מהרגיל, מטלות הבית ושאר הכללים הקבועים )אוכל

בסלון נעליים זרוקת וכו'( יישארו בעינם. הבית לא יוצא לחופש,

גם לא החדר המבולגן וגם לא הדשא שיש לקצוץ וודאי שלא

האחריות ההורית או הצורך שלהם בגבולות. בנו מסגרת

יומית, החליטו על פרויקט משותף למשפחה בקיץ הזה )בונים

פרגולה, בית על העץ( ושמרו על הגבולות!!! בחופש המוחלט,

זה יהיה קרש ההצלה שלהם מפני התפרקות.

טיפול רגשי עם בעלי חיים – הדס ויינר מויאל

החופש לגדולהזדמנות ענקית

אפשר גם אחרת, יש מי שמסמן את החופש על מנת לשפר ולהשתפר כדי להוביל ולהשיג

בשנה הקרובה את רצונותיו. יש כאלו שלומדים אנגלית ב"סאמר סקול", אחרים מטיבים לכת

עם ה"קייצת" של החברה להגנת הטבע ויש המוצאים עצמם בקייטנות עניין כאלו ואחרות.

על הנוף הזה ולאור הלחץ והדרישה, אני מקיימת גם השנה "משהו" ב"בית של הדס", זה

לא קייטנה ולא בדיוק סדנא אלא בעיקר חוויה, כזאת שמעצימה את הילדים, פוגשת אותם

במקומות הכי כייפיים שלהם והכי קשים ונותנת להם את הדחיפה הקטנה כדי לעוףעכשיו

תדמיינו שבוע שלם שכזה, כשמסביבם מפזזות דנה וקוקי העיזים, זושי ושוטי הכלבות,

ולחגיגה מצטרף חיים, צינור מים, אמבטיה וערמות של חציר. במילים אחרות, שבוע שלם של

שיפור עצמי, חיזוק חברתי, הכוונה והעצמה אישית עם הניסיון העשיר שלי ושל הצוות שלצידי.

לא צריך להיות עם בעיות, לא חייבים להיזקק לטיפול. פשוט שבוע של אהבה וצמיחה

עם החיות הנפלאות בבית של הדס ועם הצוות שלי. שבוע אחד של קסם ושינוי .

הם מוזמנים… אתם ההורים, לא.